הוראת שעה

המושג "הוראת שעה" נידון רבות בהלכה ובחסידות, ובתמצית, משמעותו היא שעל אף שההלכה איננה משתנה שינוי נצחי, ישנן נקודות זמן בהן יש מקום לעשות שינוי זמני על פי דברי נביא או תלמיד חכם אמיתי. גם לעתיד לבוא ההלכה לא תשתנה, אך יתכן שבמהלך הגאולה תדרשנה הוראות שעה מסוימות.
בחסידות מוסבר רבות כי הוראת שעה מבטאת גילוי נעלה ביותר בנפש האדם, ובספרי חסידות איז'ביצא (מי השילוח, בית יעקב וסוד ישרים) מושם דגש רב על עבודת ה' בדרך של הוראות שעה. יש לציין, כי תפיסת הוראת שעה כגילוי אלקי מיוחד בנפש איננה שייכת רק להוראות שעה הסותרות את ההלכה, אלא גם לתפיסה הסטורית לפיה דור מסוים, או אדם מסוים, צריך לפעול באופן יוצא דופן ומיוחד ולהדגיש בעבודתם פן מסוים בעבודת ה'.
נקודה חשובה נוספת היא, שפעמים רבות הוראות שעה אמיתיות הנובעות מפנימיות הנפש של עם ישראל נקבעות, בחלוף הזמן, כחלק מההלכה הקבועה. בעיקר אמורים הדברים באופן הנהגתו של דוד המלך וממשיכיו, עד למשיח צדקנו, ש"הלכה כמותו בכל מקום" לפי הכרעתו המעשית בשטח ולא רק לפי עומק עיונו בתורה בבית המדרש.

( נקודות רבות בנושא זה מוסברות בספרו של הרב גינזבורג, 'מעין גנים' ח"א פרשת לך לך, ובספרו של הרב גינזבורג 'פנים אל פנים' פרק ב'.)