מה היא הקבלה?

-הקדמה
-אברהם אבינו,ספר היצירה ו32 נתיבי החכמה
-מורי הקבלה בכל הדורות

הקדמה

הקבלה היא החכמה להכיר ולחוות אלוקות בעולם. בתקופתנו, יותר ויותר אנשים מתעניינים בממד הפנימי של המציאות. בתורה, ממד זה מוסבר בחכמת הקבלה.

המגמה הראשונה של הקבלה היא התקרבות לה', בורא העולם. על מנת להתקרב לה', על האדם להבין בשכלו את השלבים של הבריאה המתחדשת בכל רגע של המציאות. בכל רגע, ה' בורא את כל המציאות מחדש. הבנת מושג זה מתחילה בהבנת תהליך הבריאה. ( לימוד זה איננו על מנת להחכים בפיזיקה של הבריאה. החכמה היא רק כלי שדרכו ניתן להתקרב לה'.) דרך ההבנה בתהליך הבריאה, ניתן "לפגוש" את בורא העולם.

הקבלה היא המסורת הפנימית של עם ישראל. היא עברה שלבי גילוי רבים, ואף קודמת למתן תורה. אבותינו, אברהם, יצחק ויעקב עבדו את ה', ובכך זכו, לאור מסירותם ותשוקתם להתקרב לה', להבנות רבות ועמוקות באלוקות.

אברהם אבינו, ספר יצירה, ו32 נתיבי החכמה

אברהם אבינו, היהודי הראשון, הקדיש את חייו להתקרבות לה'. עקב מסירותו לה', ה' גילה לו סודות עמוקים רבים בבריאה, שדרכם הוא חווה את מבוקשו, להתקרב לה'. הספר הראשון בקבלה, ספר יצירה, מיוחס לאברהם אבינו. טקסט יסודי זה בקבלה מסביר את 32 נתיבי החכמה שפועלים בתהליך הבריאה. 32 הנתיבים כוללים את 10 הספירות, אורות אלוקיים שמהווים צינורות לבריאה, וגם 22 אותיות האלף בית. האותיות הן אבני הבנין הבסיסיות, הכלים, שמהם נברא העולם. הן כוללות את כל שילובי האותיות - המילים - אתן ברא ה' את העולם. הקבלה מלמדת שמילים ושילובי אותיות הם הכלים שדרכם תהליך הבריאה מתרחש. תחילת הבנת תהליך הבריאה מתוארת בספר יצירה.

אברהם אבינו העביר את חכמתו לבנו, יצחק, שהעביר את חכמתו לבנו, יעקב. יעקב אבינו העביר את החכמה ל12 בניו, השבטים. 7 דורות לאחר אברהם אבינו, בזכותו ובזכות כל אבותינו שחשקו להתאחד עם ה', זכה עם ישראל לקבל את התורה בהר סיני. לתורה שקבלנו שני ממדים:
1. הגוף, ובו המצוות. מצוות אלו מבטאות את רצון ה' לטובתנו המושלמת בעולם הזה ובכל העולמות.
2. הקבלה, הממד הפנימי, נשמת התורה, הבנת סודות הבריאה. לקבלה עצמה ממדים רבים, אחד בתוך השני. ישנם סודות, תעלומות, תעלומות בתוך תעלומות, וממדים רבים של נשמה בתוך נשמה. לנשמה עצמה 5 דרגות, אחת בתוך השניה.

גוף התורה הוא גילוי רצון ה'. נשמת התורה היא איך ה' מתגלה בבריאה. ה' מאפשר לנו הבנה זאת כי במובן עמוק, הוא רוצה שנהיה שותפים אתו, כביכול, בתהליך הבריאה על ידי שנעשה את רצונו בעולם. אנחנו בו-זמנית עושים את רצון ה' על ידי קיום המצוות, בזמן שנשמת קיום רצונו יתברך היא להיות שותפים אתו בתהליך המתחדשת בכל רגע של הבריאה, על ידי שנוסיף אור בעולם. אור זה הוא גבוה יותר אפילו מאור הבריאה. הוא אור מקיף, אין סופי ומעל לבריאה. אור זה נהיה חלק ממודעותנו הפעילה עם מתן תורה.

מורי הקבלה במהלך הדורות

בשנת 100 לפני הספירה לערך, קבל רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י) כח ורשות משמים לגלות במלואן וללמד בפירוש את דקויות חכמת הקבלה. הוא הסביר את פעולת כל הספירות, ואיך הן מתגלות בכל פסוק בתורה ובכל תופעה בטבע. רשב"י כתב את הטקסט היסודי בקבלה, ספר הזהר. ספר זה כולל את כל גילויי הקבלה שרשב"י גילה לתלמידיו.

לאחר יותר מאלף שנה, עוד נשמה גדולה, נשמת הרב יצחק לוריא, האריז"ל, ירדה לעולם. בניתוחו העמוק של הזהר, הוא גילה עוד ממדים פנימיים של חכמת הקבלה שלא היו מפורשים בקריאה מילולית של הזהר. כתבי האריז"ל העצומים מסבירים את שלבי הבריאה, העולמות, דמויות הבריאה שמתפקדים בבריאה, סודות הנשמה, מטרת הנשמה בעולם, נפילת הנשמה מאדם הראשון והלאה, תקון הנשמה או גלגולי הנשמה מדור לדור. תעלומות עמוקות אלה מוסברים בעומק ובפרוטרוט בכתבי האריז"ל. האריז"ל זכה לכך על ידי מסירות נפשו להבין את הזהר של רשב"י.

כעבור עוד מאתיים שנה נולד הבעל שם טוב (בעש"ט). הוא גילה ממד חדש ועמוק יותר של הקבלה. קבלת הבעש"ט, הידועה כחסידות, היא נשמת הנשמה של התורה. הקבלה היא נשמת התורה, אך לקבלה יש נשמה משלה, החסידות.

החידוש הגדול של הבעש"ט הוא לא רק להתמקד על שלבי הבריאה והאור האלוקי המתגלה בשלבי הבריאה. הוא ממקד במודעות נשמת היהודי את האור המקיף והאין סופי של ה', שהיה (ועדיין) בנמצא לפני תחילת תהליך הבריאה. תהליך הבריאה מתחיל משלב ראשוני, הצמצום. זהו צמצום אור אין סוף על מנת ליצור ואקום שלתוכו ה' בורא את כל העולמות. אלו השלבים המתמשכים, עד שמגיעים לשלב הנוכחי, שהוא השלב עם האנרגיה הנמוכה ביותר במציאות. לפני הצמצום, האור אין סוף של ה' נמצא. למרות הצמצום, האור אין סוף נשאר, אך הוא כבר אינו נראה. קבלת הבעש"ט מביאה את האור אין סוף הבלתי נראה בחזרה לראות עינינו. ביחד עם האור אין סוף אפשר לחוש את הנוכחות של ייחוד ה' האמיתי, ומהותו יתברך. תכלית לימוד החסידות היא על מנת להביא לימות המשיח, תכלית הבריאה, לעשות לו יתברך דירה כאן בעולמינו.