|
ביאור על החת"ת היומי מאת הרב יצחק גינזבורג שליט"א ליום ב ליום ג ליום ד ליום ה ליום ו ליום שבת ראשון: "אנכי הוי' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים". הנה ידוע שכל התורה כולה כלולה בעשרת הדברות, ועשרת הדברות עצמם כלולים בדיבר הראשון והשני, "אנכי" ו"לא יהיה לך", שמפי הגבורה שמענו, והדיבר הראשון והשני כלולים בדיבר הראשון "אנכי וגו'", ודיבר "אנכי וגו'" כלול בתבת "אנכי", ותבת "אנכי" כלול באות א של "אנכי". יש כאן שש מדרגות של התכללות: א) כל התורה, ב) עשרת הדברות, ג) הדיבר הראשון והשני, ד) הדיבר הראשון, ה) תבת "אנכי", ו) האות א. ראוי להקביל את שש המדרגות לששת הפרצופים הכוללים את כללות האצילות העליונה (וזאת לפי הכלל הידוע בדא"ח, שככל שעולים מפרצוף לפרצוף הכלים – האותיות – מתמעטים והאורות מתרבים). לפי זה, כל התורה כולה, היא כנגד המלכות. התורה פותחת ב"בראשית", אותיות ברא שית, בסוד שש אלפין דפסוק בראשית – "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ". שש אלפין אלו הן כנגד ששת פרצופי האצילות, שכלולים כולם ב-א של "אנכי". הכל בסוד "אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי", אותו פרש הבעל שם טוב ש"אנכי עשיתי ארץ" בשביל "ואדם עליה", היינו בשביל בריאת ישראל הקרוים אדם, ובריאת האדם היא בשביל "בראתי" – קיום תריג מצוות. המלים הקודמות ל"בראתי" – "אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה" – עולות 1328, שהוא מספר האותיות ב-ב הפעמים שעשרת הדברות כתובים בתורה: בפרשת יתרו יש בעשרת הדברות 620 אותיות ובפרשת ואתחנן יש בעשרת הדברות 708 אותיות, יחד – 1328 אותיות. מטרת כל עשרת הדברות היא לעלות ולבוא לקיום תריג מצות התורה – "בראתי", כנ"ל. התורה חותמת ב"ישראל" – יש ששים רבוא אותיות לתורה. כלומר, מראש ועד סוף, מ"בראשית" ועד "ישראל", התורה כולה רומזת לענינה של המלכות, פרצוף הנוקבא דזעיר אנפין, כנסת ישראל – הכל בסוד "אין מלך בלא עם", המקבלים על עצמם עול מלכות המלך לשמור לקיים ולעשות את כל מצותיו ביראה ובאהבה. פרצוף זעיר אנפין הוא סוד התכללות כל התורה כולה בעשרת הדברות, שכנגד עשר הספירות דז"א בפרט. מבואר בפירוש בכתבי האריז"ל שבחג השבועות, זמן מתן תורתנו, אנו עושים כתר לז"א על יד קריאת עשרת הדברות (שבפרשת יתרו), שבהם כתר אותיות. פרצוף אמא הוא סוד "'אנכי' ו'לא יהיה לך' מפי הגבורה שמענו" – התכללות עשרת הדברות עצמם בדיבר הראשון והשני (משה הוא הדעת, נשמת ז"א, ועל כן הוא הממוצע המחבר להשמיע לישראל את שאר הדברות בפרט, ודוק). בכלל, שמיעה היא בבינה (פרצוף אמא). בבינה נאמר: "אני בינה לי גבורה [דאריך אנפין, פנימיות פרצוף אמא כנודע]" – סוד "מפי הגבורה" (הפה דתבונה). ב"אנכי הוי' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים. לא יהיה לך אלהים אחרים על פני" יש דין ( ח פעמים ח) אותיות. "אני בינה" = דין דין (סוד "שלם וחצי"), זאת אומרת שמספר האותיות של שני הדברות הראשונים הוא הערך הממוצע של שתי התבות "אני בינה". "לי גבורה" = דין דין דין דין ("שלם וחצי"), נמצא שממוצע "לי גבורה" הוא "אני בינה"! שתי אותיות מכאן ושתי אותיות מכאן – "אני בינה לי גבורה", אותיות אהרן = "לי גבורה" = ד פעמים דין כנ"ל (אהרן – "לי גבורה" = יו בריבוע, שהוא ד בחזקת ד ו-ב בחזקת ח; נמצא שהערך הממוצע של כל אות מ-ד אותיות אהרן = דין, ח בריבוע, והוא אותו דין שמעולה מחסד ורחמים [סוד יצחק – "אתה אבינו" דווקא לע"ל], מצד גילוי האלקות שבו, שעליו נאמר "בתחלה עלה במחשבה לברוא את העולם במדת הדין", ורק מפני חולשת העולם [אז, לפני מתן תורה לישראל] לקבל את הגילוי הרב של מדת דין זו שיתף עמו את מדת הרחמים, וד"ל). |